כיצד נהפוך חרדה לאהבה

הטקסט כתוב בלשון נקבה אך מיועד לשני המינים

**הזכויות אינן שמורות רק לי, אלא נכתבו בהשראת חוכמות מגוונות ממורים רבים שפגשתי במהלך דרכי האישית והמקצועית.

** ההמלצות בדף אינן מהוות תחליף לייעוץ מקצועי, הדרכת הורים או טיפול הנדרש במידת הצורך.

תקופת הפוסט ק' מלווה במגוון תופעות חרדה, אצל ילדים ומבוגרים.

חשוב להיות מודעות לכך על מנת שנוכל לטפל בשורש הדבר ולא להמשיך להילחם בסימפטומים,

מה שעלול להחליש את הנפש ולהעצים את החרדה.

מהי חרדה?

חרדה היא ביטוי גופני או/והתנהגותי של פחד המודחק לאורך זמן, היא עלולה להופיע במגוון צורות התנהגות כמו תוקפנות חיצונית ופנימית, שתלטנות בעקבות רצון עז וצורך שהדברים יקרו ויהיו רק בדרך מסוימת, חוסר שקט ופעלתנות יתר, חוסר ריכוז, וכחנות מתמשכת, דיבור יתר או להפך שתיקה וסגירות ועוד

ביטוי פיזי של חרדה יכול להיות באמצעות התפרצויות בכי, צעקות והתקפי זעם, קוצר נשימה, נימול של חלק מאברי הגוף, התנתקות רגשית, אפטיות ועוד (ניתן למצוא רשימה מפורטת באינטרנט).

חשוב להפריד בין חרדה קיומית בריאה שיש לכולנו לבין חרדה פתולוגית הפוגמת באיכות חיינו, פוגמת ביכולת לנהל יחסים חברתיים ותקשורת בריאה, לשאוף ולהגשים רצונות וליהנות מחיי היום יום שלנו

נראה שחרדה פתולוגית נפוצה מאוד אחרי משבר הק', חשוב שתדעו שאתן לא לבד בזה וזה לא אשמתכן! אבל כן אפשר לקחת אחריות ו"לנצל" את ההזדמנות לרפא מן השורש את החרדה וכך ליהנות מקפיצת גדילה בכל הקשור לקרבה ותקשורת בבית.

איך ניתן להפוך חרדה לאהבה?

בחלק הבא רכזתי יחד המלצות ממוקדות, יכול להיות שאתן מכירות את רובן ומיישמות אותן וההמלצות יהוו רק תזכורת עבורכן להמשיך בדרך או לחזק המלצה אחת או יותר.

אופציה אחרת היא שההמלצות יהיו זרות עבורכן ולכן אולי עלולות להיחוות כבלתי אפשריות ליישום, במידה וזה אכן כך כדאי לבחור רק אחת או שתיים מההמלצות להתחיל איתן בהדרגה ובסבלנות.

אינטימיות– פחד עלול להיות נוכח ולהתעצם כשיש ריחוק ובדידות רגשית. הרבה הורים לא מבינים מה יש לילד, למה הוא נרגן, כועס, אף פעם לא מרוצה ויש לו הכל! אולי יש לו כל מה שהוא צריך מבחינה פיזית אבל רגשית הוא בודד. אין מי שמרגיש אותו ואיתו, ולעיתים בגלל שרוצים לגונן עליו גם לא מבקשים או דורשים ממנו ואז הוא גם עלול להרגיש חסר תועלת וחוסר שייכות.  

איך ניצור יחסים של קרבה ואינטימיות?

נחפש וניצור רגעים של התרגשות משותפת, נתעניין בעולמם הפנימי (אם אנו קוראות טקסט זה עבור עצמנו- נתעניין בעולמנו הפנימי), נפתח אמפטיה וסלחנות ונשאף להבנה בכל הנוגע לעולם הרגשי שלנו ושל האחרים, נמנע משיפוט והשוואות, נפחית בכמות העצות שאנו נותנות בלי שהתבקשנו, נאמין ביכולת שלנו לשנות ולהשתנות ונקדיש זמן ללמוד תקשורת מקרבת.

הרגלים– נכניס הרגלים חדשים לחיי היום יום שלנו, הרגלים שיטיבו עמנו. לאט לאט ובהדרגה. חשוב לא לצפות מעצמנו לעשות שינוי מ 0 ל 100 במהירות, תהליכי התפתחות איכותיים לוקחים זמן ודורשים סלחנות וחיזוק חיובי על כל התקדמות קטנה. כדאי וחשוב להכניס הרגלים מקרקעים כמו מגע, חיבוקים מתמשכים, עיסוי הדדי, לישת בצק (גם סליים זה טוב) ספורט ותנועה שאנו אוהבות, תזונה איכותית יותר ומטיבה, יצירה כמו ציור, כתיבה, פיסול. נעדיף הליכה באזור המגורים שלנו על פני נסיעה ברכב, נשאיר בכוונה את הנייד בבית מידי פעם ונגדיל את זמן התקשורת הנינוחה שלנו עם האחרים, תקשורת הכוללת מבט בעיניים וחיוך. נתרגל נשימות עמוקות, נלמד מודעות ונוריד קצב אחת ולתמיד! לאן אנו ממהרות וממהרים כל כך כל הזמן?

ביטוי- אם אנחנו יודעות שחרדה היא ביטוי של פחד מודחק לאורך זמן כדאי למצוא את הזמן והדרך לתת לפחד ביטוי- אני בדרך כלל שואלת (את עצמי ואת האחרים) "מה הכי מפחיד אותך שיקרה?" ומעודדת ביטוי דרך שיח, אומנות או/ותנועה. אפשר לכתוב את הפחד או לצייר אותו, להציג אותו ואם זה מתאים אפשר גם לצחוק עליו ביחד (כן…. גם מבוגרים יכולים, זה משחרר ומרפא). כשאנחנו עושות לפחד מקום מיוזמתנו, בהתמדה ולאורך זמן, אנו מעלות אותו למודעות, ונפתחת האפשרות לנהל אותו במקום שהוא ישתלט עלינו וינהל אותנו.

ראו ערך המשפט המפורסם מהשיר "לתת ולקחת" של שלמה ארצי ודודו טסה: "ולא…. לפחד מהפחד".

הבנה–  על מנת להבין איך לטפל בחרדה ואף לצמוח ולהתחזק בזכותה חשוב להבין את שורשה, לשאוף, לחקור ולהבין מהו מקורה. זה יכול להיות אירוע אחד משברי או טראומתי מהעבר וזה יכול להיות רצף אירועים מתמשך, זה יכול להיות אורח חיים עמוס משימות וסטרס מתמשך או מקור בין דורי, כמו חרדה שעברה מהורים לילדים. ההבנה מאפשרת שחרור מתחושות אשמה ובושה מורידות אנרגיה ומחלישות והחלפתם בסקרנות הגילוי ומוטיבציה לריפוי וחיזוק הנפש והגוף.