כאב

אוף!…הנה הוא בא,

הוא מגיע בשעטה,

כאב. כאב בלתי נסבל,

ומיד אחריו או אפילו איתו,

מגיע הרצון לברוח,

לברוח רחוק, רחוק עד מאוד.

או לעצור ולקפוא עד שהכל יעבור.

או להתעלם, להדחיק, להשתיק כאילו הוא בכלל לא פה.

או לתת לו להתפרץ,

להתפרץ בבכי, בזעם, בצעקות, בשתיקה נעלבת וכעוסה.

או אולי פשוט לתת לו מקום לכאב,

ולכאוב. 

להיכנע לחולשה,

להרים את הידיים,

ופשוט לכאוב,

לכאוב.

ולהגיד: "איה. כואב לי".